גואה תחילת חודש שלישי

3.02.2024-17.03.2024

את החודש השלישי בגואה התחלנו בטיול יום עם נהג , שחברים המליצו לנו אליו. העצירה הראשונה הייתה למפל Waterfall Dudhsagar. כדי להגיע ממש עד למפל צריך לקנות גם כרטיסים לג'יפ ולנסוע עוד כ 45 דקות בשטח. טל הכריז שלדעתו האטרקצייה הזו עולה יותר מדי כסף ואפשר לוותר עליה. כולנו אמרנו לו שיזרום ולא יבאס, אבל אחר כך יסתבר שתכלס הוא צדק. אחרי נסיעה מאתגרת בשטח הגענו לחנייה וממנה הלכנו קצת עד למפל ובדרך פגשנו המון קופים. לפני שהגענו למפל הלכנו להחליף בגדים בתא הלבשה היחיד שהיה שם וכשפתחתי את התיק להוציא משם את בגד הים, הגיע אליי בהפתעה קוף וניסה לקחת את שקית הבננות שהייתה לי בתיק. ניסיתי להבריח אותו אבל הוא לא פחד, הוא איים עלי והראה לי את השיניים שלו, הושיט את היד, לקח את השקית ועלה לעץ, ומשם התחיל לזרוק עלינו את קליפות הבננות שאכל. זו בהחלט הייתה חוויה לא נעימה. אחרי שהתגברנו על חווית הקופים, הגענו למפל גדול ומרשים שמעליו יש פסי רכבת וכל כמה זמן עוברת מעליהם רכבת. המקום היה מלא בתיירים מקומיים לבושים באפודי הצלה אדומים שאפשר להיכנס איתם למים מעיין וירון נכנסו ואני והבנים ויתרנו על הרעיון.

אחרי המפל המשכנו לחוות התבלינים Spice Garden שגם היא הייתה מאוד מתויירת. אכלנו שם צהריים בבופה הודי - כלומר לקחנו את האוכל שרצינו באופן עצמאי בחרנו שולחן וישבנו לאכול. אחרי הארוחה הצטרפנו לסיור שהיה מאוד נחמד, הסבירו לנו על החווה, על סוגים שונים של תבלינים, שגם נמכרים במקום, והדגימו לנו איך מטפסים על עץ ומורידים את הפירות. ניסינו לטפס גם והסתבר שזה לא כזה פשוט כמו שזה נראה, אבל מי שממש רוצה ללמוד יכול להגיע לסדנא בת שלושה ימים בחווה. בסוף הסיור הצטרפנו למסורת לשפוך על העורף מים קרים כדי להתרענן מהחום. מסתבר שבחום של גואה כיף להתרענן עם מים קרים על העורף.

התחנה הבאה היתה מקדש / Temple. כשהגענו אליו גילינו שאנחנו לא לבושים בהתאם. בעיקרון אפשר היה להשכיר בגדים ארוכים במקום ולהיכנס, אבל הצצנו לתוכו ונראה מבחוץ שמדובר רק בחדר אחד גדול עשוי מזהב וכסף, לכן החלטנו לוותר. משם המשכנו למוזיאון ה Bigfoot שבו ניתן להכיר את חייהם של אנשי גואה העתיקים. במוזיאון היו מייצגים העשויים מפסלים ובכל אחד מהם סופר באנגלית סיפור רלוונטי למשל, על דייגים, מאפיות, מפעלים לייצור בגדים ועוד. המוזיאון היה מאוד נחמד אבל אנחנו כבר היינו עייפים מדי אחרי יום שלם של טיול בשמש וחזרנו הביתה.

בשבת שלאחר מכן נסענו לחוף קולה בריקשה. הנסיעה לשם הייתה לא נעימה - בכביש עפר לא סלול ועם הרבה קפיצות. בגלל שידענו מראש שאין קליטה בחוף, קבענו עם הנהג שיבוא לאסוף אותנו בשלוש בצהריים. ירדנו במדרגות וגלינו שהחוף פרוע, המים עמוקים ונראה שלא כדאי להיכנס. במרכז החוף היה דוכן קטן שמכר קוקוסים, אבל האטרקציה העיקרית של המקום הייתה נהר קטן ורדוד שבו אפשר לשוט בקיאקים. אני וטל היינו בקיאק ומעיין אופק וירון היו בקיאק. הנהר היה די מתוייר ועמוס בקאייקים ולכן היה קצת קשה לחתור. למרות זאת הצלחנו לחתור לסוף הנהר ובחזרה ומאוד נהננו. אחרי השייט בחרנו אחת משלוש המסעדות בחוף כדי לאכול צהריים ובשעה שלוש עלינו למעלה במדרגות לפגוש את נהג הריקשה שחיכה לנו. 

בכל יום רביעי מתקיימת בחוף פאטנם קבוצת ריצה שנקראת fun run. הקבוצה נפגשת במקום מסוים בחוף ומשם מתחילים לרוץ, מודדים את זמן הריצה והאם היה שיפור מהריצה הקודמת. מי שרץ חמש פעמים ברצף מקבל מדליה. השבוע אופק, טל וירון קיבלו מדליה - כל הכבוד להם על ההתמדה בריצה.  

ב 6.3 הייתה למעיין שלנו יום הולדת שבע. כמובן שהיא התעוררה לאווירת יום הולדת עם קישוטים, בלונים, מתנות ועוגה. היא מאוד התרגשה לפתוח את כל המתנות. המתנה העיקרית הייתה טאבלט חדש כי שלה אבד בטיסה לגואה. בנוסף חגגנו לה יום הולדת עם חברים ב javi cafe - קפה חדש שפתחה בחורה ישראלית בשם אביגיל שהסכימה לעשות בופה בחוץ לילדים. הייתה אמורה להיות גם נערה שתפעיל את הילדים אך לצערי הרב היא חלתה ולא יכלה לבוא אז האחריות על ההפעלה עברה אלי. ברגע שכל הילדים הגיעו החלטתי להעביר את האחריות לטל ולראות אם הוא יסתדר. זה הסתבר כרעיון נפלא - טל הפעיל את כולם והילדים שיתפו פעולה מאוד יפה. הם שחקו במשחקים של פעם כמו לפוצץ בלון בזוגות, חבילה עוברת, ללכת הלוך חזור עם כפית שעליה כדור בלי שהכדור יפול וכמובן שבסוף יום הולדת הייתה עוגה. מעיין הייתה בעננים.

בנוסף, מעיין ביקשה שניסע לכבוד יום ההולדת שלה לפארק מים. ביררנו ומצאנו שבמרחק של כשעה נסיעה מגואה יש פארק מים בשם Froggyland ונסענו אליו במונית. אמנם הגענו בשבת אבל בכל זאת המקום לא היה מלא מדי. הפארק עצמו לא היה גדול אבל לנו זה הספיק. היו בו אזור של קטנים, אזור של שלוש מגלשות גדולות שטל ואופק נהנו להתגלש בהם בעיקר כי לא היה צריך לחכות בתור, אזור של אבובים ששטים בנהר שנפתח בשעות מסוימות, בריכה של סירת פדלים ובריכה עם שני שערים גדולים שאפשר לשחק בה כדורגל. שיחקנו בה אני וירון נגד הילדים ומאוד נהנינו. מה שהיה הכי כיף זה שבילינו ביחד כמשפחה מה שלאחרונה לא יצא לנו לעשות כי הילדים בבית הספר ואחרי זה מבלים עם חברים. תודה רבה למעיין שביקשה להיות בפארק מים ביום הולדת שלה זה בהחלט היה יום משפחתי מהנה במיוחד.