הודו אנג'ונה וארמבול

31.10.2024-2.11.2024

בבית הספר ריבר יש חופשת סמסטר של שבוע אחת לשלושה חודשים. את החופשה הנוכחית העברנו ברוגע. למדנו, נפגשנו עם חברים והלכנו יחד לים. להיות עם הילדים שבוע שלם אחרי שלושה חודשים שהם במסגרות נתן לי תחושה מאוד נעימה. התגעגעתי להיות איתם כל היום בכיף בלי הלחץ של ההתארגנות בבוקר כדי להספיק להגיע בזמן לבית הספר.

בסוף השבוע של סיום החופשה החלטנו לצאת לטיול משפחתי, לכן השכרנו רכב ליומיים ויצאנו לאנג'ונה, שנמצאת במרחק של שעתיים וחצי נסיעה. הגענו ליעדנו בסביבות שתיים בצהריים והחלטנו לנצל את שארית היום ולנסוע ישר לפארק מים בשם Splashdown Waterpark, בלי לעבור בדירה ששכרנו. הגענו לפארק בצהריים, רעבים אחרי הנסיעה ולמרות שבפארק אין מסעדה, הזמנו אוכל דרך דלפק הקבלה והתיישבנו לארוחה קלה. אחרי שכולנו שבענו, הילדים רצו בהתרגשות לעבר המגלשות, ולא הפסיקו להשתולל ולעלות שוב ושוב. פארק המים היה אמנם קטן ופשוט, עם מספר מתקנים בסיסיים: מתחם לקטנים, בריכת שחייה וכמה מגלשות יותר גדולות, אבל המקום היה כמעט ריק והרגשנו כאילו כל הפארק שייך רק לנו! הרגעים האלו של כיף ביחד מאוד מאחדים אותנו ומחזקים אותנו כמשפחה.

כשמיצינו את פארק המים נסענו לדירה שהזמנו בבוקינג, דירה גדולה עם שני חדרי מקלחת, סלון וחצר ענקית. הסתובבנו קצת באיזור כדי להכיר את המתחם וגילינו שהוא מאוד מתאים לנוודים דיגיטליים. יש בו חדר עם שולחנות, שמתאים לעבודה, ומרפסת עם משחקים, למי שרוצה להתרענן.

אחרי שהתמקמנו ונחנו קצת בדירה נסענו לשוק האמנים שפתוח רק בימי שישי. הגענו אליו קצת רעבים והתאכזבנו מדוכני האוכל. ציפינו למתחם אוכל גדול עם הרבה מבחר כשבפועל היו חמישה / שישה דוכנים, ובעיקר לי, היה קשה למצוא מה לאכול. אחרי שהסתובבנו וכל אחד בחר מה הוא אוכל הסתובבנו בדוכנים של האומנים. מבחינה זו השוק היה מאוד יפה, היו בו הרבה דוכנים של בגדים, תכשיטים ועבודות יד. הילדים פחות התלהבו מהסיבוב בדוכנים אבל הם ידעו שאני רוצה ולכן הם הלכו אחרי בסבלנות ובלי להתבכיין. בסופו של דבר גם קניתי צמיד יפה ועדין. אחרי השוק חזרנו לדירה יחסית מאוחר ושחקנו פוקר במרפסת של הנוודים הדיגיטליים. הי ערב כיפי במיוחד כי לכולם היה מצב רוח טוב וכולם שיחקו מאוד יפה.

לפני השינה טל ואופק החליטו שהם קמים בשלוש בלילה כי יש איוונט בפורטנאיט שיוצא פעם בחודש שהם רוצים להשיג. הרשנו להם כי ראינו שזה מאוד חשוב להם, אבל סיכמנו שכשנעיר אותם בבוקר הם ישתפו  פעולה ויתנהגו יפה כל היום למרות העייפות. בלילה כשהם קמו, שמענו אותם משחקים והזכרנו להם להיות בשקט כי אנחנו רוצים לישון. הם לקחו את האוונט וחזרו לישון.

בבוקר התעוררנו בסביבות עשר, התארגנו ונסענו לאכול ארוחת בוקר במסעדת Artjuna, מסעדת אמנות גדולה ומעוצבת יפה שבה כמה אומנים מציגים ומוכרים את היצירות שלהם.  האוכל במסעדה היה טעים ומחוץ לה היו כמה מתקנים לילדים ושולחן פינג-פונג.

מהמסעדה המשכנו לתצפית בשם Chapora Fort, שהתגלתה כאתר תיירותי פופולרי במיוחד עם שפע דוכנים של מזכרות ואוכל. העלייה אל התצפית הייתה יחסית קלה, אם כי מלווה במספר רב של מדרגות וגם החום הכבד בהחלט הורגש. התצפית עצמה הייתה נחמדה, אך בשל מזג האוויר החם החלטנו שלא להתעכב יותר מדי וחזרנו לרכב כדי להמשיך לארמבול.

הנסיעה לארמבול הייתה יחסית ספונטנית, לא הזמנו מקום לינה מראש והחלטנו לחפש אחד בדרך. המקומות שראינו בתחילה לא היו לטעמנו, ולכן המשכנו לאזור מרכזי על החוף עם הרבה דוכנים, אך גם שם לא מצאנו מקומות לינה ראויים. הבנים זיהו דוכן עם שלט שכתוב בעברית ״פלאפל״ ורצו לאכול שם צהריים, בנתיים מעיין ואני ראינו דוכן בו עושים צמות לשיער והחלטנו להתחדש. בזמן שהיינו בדוכן התחיל מבול, רצנו בגשם ונפגשנו עם הבנים בפלאפל. משם המשכנו כולנו לרכב, להמשיך בחיפושינו אחר מקום לינה. בסופו של דבר מצאנו מקום נחמד בבוקינג שנקרא GOYM Resort . כשהגענו, גילינו שאין חדרים צמודים זמינים, אך לאף אחד מאיתנו לא נשאר כוח להמשיך לחפש ולכן החלטנו לקחת חדר אחד משותף. ביקשנו מזרן נוסף, והצוות האדיב דאג לנו למיטה נוספת, אז בסופו של דבר, הצליח לנו – אני, ירון ומעיין חלקנו מיטה, ואופק וטל קיבלו כל אחד מיטה משלו.

כשהתמקמנו, השעה הייתה כבר שש בערב, והחלטנו לצאת לטיול בחוף להנות מהשקיעה. גילינו רצועת חוף גדולה ונקייה, והטיול הרגוע עם הילדים היה מהנה במיוחד. כשירד החושך, בחרנו מסעדה נעימה על החוף וסעדנו בה ארוחת ערב טעימה. הדרך חזרה לבקתה הייתה קצת פחות נעימה, שכן באזורים מסוימים לאורך החוף לא הייתה תאורה וההליכה בחשיכה הייתה מעט מאתגרת.

למחרת בבוקר, לפני ארוחת הבוקר, יצאנו לטיול קצר ונעים על החוף. הילדים העדיפו לאכול במסעדה במתחם בו ישנו ולא במסעדה שעל החוף. הכנת הארוחה לקחה זמן ובסופו של דבר יצאנו חזרה לפאטנם רק בסביבות השעה 12. בדרך עברנו ב-Decathlon, כי למעיין ולאופק נקרעו הנעליים, והם היו צריכים זוגות חדשים וכמובן, כשיש רכב, זה זמן מצוין לעשות גם סידורים, אז אחרי שקנינו כל מה שצריך, המשכנו בדרכנו. בדרך עצרנו גם במאפייה טעימה במרגאו והתפנקנו במאפים טריים ועוגה. לפאטנם הגענו בסביבות חמש אחר הצהריים בתחושת סיפוק גדולה מהטיול המשפחתי ועם החלטה לצאת לטיול דומה אחת לחודש.