חצי האי פיליון

21.5.2023-28.5.2023

לפני שממשיכים, אני רוצה לספר קצת על ההתנהלות שלנו במסע. בגלל שירון עובד במשך השבוע, אנחנו בוחרים אזור שבו אנחנו מעוניינים לטייל כך שבאמצע השבוע יהיה לי ולילדים מה לעשות. בסוף שבוע אנחנו מטיילים יחד באזור וגם עוברים לאזור הבא שבו נרצה לטייל. עוד דבר טוב שהתחלנו בסיבוב הנוכחי זה להעביר לילדים את האחריות על הלימודים שלהם. במקום בכל יום להגדיר כמה הם ילמדו ולריב על התוכן ברמה היומית. במקום שזו תהיה אחריות שלי להושיב אותם לעשות משהו. הפעם, הלימודים הם באחריות שלהם. אנחנו מגדירים יחד משימות שבועיות הכוללות למשל את מספר העמודים שהם צריכים לעשות בכל מקצוע ולימודים אחרים כגון שיעורי און ליין. ומסבירים שאם לא מסיימים את המשימות של השבוע זה יהיה על חשבון אטרקציות מגניבות בסוף השבוע, כמו פארקי מים ושעשועים. בינתיים זה עובד לנו מצוין והם לומדים לבד. אנחנו מאוד מקווים שזה ימשיך ככה.

בשבוע זה התמקמנו ב Kala Nera. עיירה נחמדה עם חוף ים וטיילת קטנה עם מסעדות ובתי קפה. הדירה שלנו הייתה אחת משלוש יחידות דיור בבית של אפי בקצה הטיילת, עם חצר ונוף הפונה לים. היחידה שלנו כללה - שני חדרים, בכל חדר שירותים ומקלחת, והיה גם מטבח. אפי הייתה מקסימה, עזרה לנו בהכל, וגם כיבסה לנו את הבגדים בחינם אצלה בבית, כי בדירה שלנו לא הייתה מכונת כביסה. את השבוע העברנו בלימודים וטיולים בטיילת. חבל שמזג האוויר לא היה מספיק חם כדי להיכנס לים. באחד הימים יצאנו אני והילדים לטיול קטן ביער, קרוב לבית.

בסוף השבוע קמנו מוקדם ונסענו לאולימפוס שהוא ההר הכי גבוה ביוון ויש בו המון מסלולים גם חד יומיים וגם של כמה ימים, קצרים וארוכים. אנחנו בחרנו לעשות שני מסלולים קצרים למפלים. מפל אגיה קורי – מסלול של הליכה קצרה, פחות מעשר דקות מגיעים למפל יפה עם מי טורקיז. ומפל אורליה - שגם המסלול אליו הוא הליכה קצרה וקלה עד שמגיעים למפל יפה ומרשים, גם הוא עם מי טורקיז. המים היו קפואים ואנחנו לא נכנסנו, אבל היו שם אנשים אחרים שכן העזו ונכנסו.

למחרת, נסענו לחופים בצד המזרחי של פיליון. הכבישים על ההר לכיוון החופים היו מאד מפותלים אבל התרשמנו שהם בנויים היטב וללא דרכי עפר. סה"כ הספקנו לבקר בחמישה חופים בצד המזרחי. לכל חוף היה את הקסם שלו. החוף שהכי אהבנו נקרא Ntamouchari - מדובר במפרצון יפייפה עם אבנים לבנות שעושות את המפרץ אפילו יותר יפה ופסטורלי. החוף מוכר בשל צילומי הסרט 'מאמא-מיה'. בנוסף, גילינו בקבוצת הפייסבוק המעולה "עולם ומלואו" שיש אפליקציה עולמית של חפש את המטמון שנקראת geocaching– האפליקציה עובדת ככה: מחביאים מטמון בכל רחבי העולם ומשתתף שמוצא את המטמון כותב את השם שלו ומשאיר את המטמון למחפש הבא. הסתכלנו באפליקציה וראינו שבחוף Ntamouchari מוחבא מטמון, הלכנו לחפש ומצאנו אותו מוחבא באחת המסעדות באזור. חוף נוסף שמאד אהבנו נקרא: Milopotamos – גם הוא במפרצון מרהיב עם מי טורקיז וחור בסלע המחלק את החוף לשניים עם מעבר צר בסלע בין שני החלקים. זה גם החוף האחרון שביקרנו בו. לצערנו, לא הספקנו להיות בו הרבה זמן כי התחיל להיות מאוחר ולא רצינו לנהוג חזרה בחושך בכביש המפותל.

למחרת, נסענו לחופים בצד המערבי של חצי האי פיליון. החלטנו שבבוקר נעשה את הנסיעה הארוכה וניסע לחוף הכי רחוק, שבו הכי רצינו להיות, ובחזרה הביתה, נעצור בחופים בדרך. התחלנו מהעיירה היפה Agia Kyriaki שנמצאת על החוף. האזור כולו מאוד יפה. הילדים שיחקו על החוף ואנחנו ניצלנו את הרגע והוצאנו את הרחפן כדי לצלם. תוך כדי שירון מצלם אמרתי לו שהרחפן זו הקניה הכי טובה שלנו לטיול. תוך כדי שאני מדברת, אנחנו שמים לב שהתמונה השתבשה ומבינים שהרחפן נפל לים. אנחנו לא יודעים אם שחף פגע בו או שדה אלקטרומגנטי של ספינות שהגיעו לאזור. היינו בשוק. לא הצלחנו לעקל שאיבדנו את הרחפן שלנו. סיפרנו לילדים, ומבואסים החלטנו ללכת ברגל לעיירה עצמה ולשבת במסעדה ולעקל רגע את מה שקרה. בזמן שאנחנו יושבים, קצת מבואסים, אינו פתאום שמביאים לובסטרים ענקיים למסעדה. הלכנו לראות ובעל המסעדה אמר שהוא יכול להכין לנו מנת פסטה עם לובסטר ב 35 יורו. טל ממש רצה לטעום, אז זרמנו איתו והזמנו את המנה. בזמן שחיכינו שיחקנו חתולים מתפוצצים ומצב הרוח שלנו קצת עלה. המנה הגיעה וכולנו אכלנו, שבענו ונהננו. כשסיימנו, השעה הייתה כבר מאוחרת, חזרנו לרכב ונסענו הביתה. בדרך עצרנו לראות עוד כמה חופים שהיו חמודים אבל הרבה פחות מרשימים מאלו שראינו אתמול.