טוקיו

15-25.9.2023

ביום שישי, 15.9.23 נחתנו בטוקיו, יפן. לטייל ביפן היה חלום של כולנו, במיוחד של הילדים, שכל כך אוהבים את דמויות האנימה היפניות וגם חלמו לבקר במסעדת פוקימון. בטוקיו, מתניידים ברכבות תחתית. יש המון קווים ואפשר להגיע לכל מקום. המטרו ענקי ויש עיר שלמה מתחת לאדמה עם המון חנויות ומסעדות ובתי קפה. ביום הראשון לטיול שלנו בטוקיו בחרנו לנסענו לשיבוייה לראות את מעבר החצייה הגדול בעולם, בו עוברים בשעות העומס כ-2500 אנשים. עלינו גם לסטארבאקס שמעבר לכביש כדי לראות את מעבר החצייה מלמעלה. אח״כ המשכנו לביקור בפסל של האצ'יקו שנמצא בקרבת מקום. האצ׳יקו הוא כלב שחי בטוקיו והתפרסם ברחבי יפן בזכות נאמנותו לבעליו. כדי להצטלם עם הפסל היינו צריכים לעמוד בתור. כמובן שלא ויתרנו, עמדו בתור והצטלמנו. לארוחת צהריים אכלנו ראמן מקומי ואח״כ הסתובבנו באזור המרכזי. האזור המרכזי של טוקיו מלא בחנויות. יש חנויות ענק שבהן כמה קומות של מכונות אוטומטיות שאפשר להוציא מהן כל צעצוע שרק עולה על הדעת. כל ילד קנה לעצמו צעצוע שבחר במכונה למזכרת. כמעט בכל מקום יש גם מכונות אוטומטיות שמוכרות שתייה וגלידה. בנוסף, היינו גם בחנות נינטנדו ומרכז פוקימון - חנויות ענקיות, שלי באופן אישי היה קשה להסתובב בהן כי הרגשתי שאני הולכת לאיבוד בגלל המבחר העצום, אבל הילדים היו בעננים. בסוף היום קינחנו בפנקייק במסעדת Flippers.

כדי להיות קצת בטבע, נסענו באחד הימים לפארק צ'יודה - פארק גדול ויפה שנמצא במרכז טוקיו. באותו יום היה מאוד חם בחוץ ולכן אחרי סיבוב קצר בפארק החלטנו שחייבים לחפש מזגן. 20 דקות הליכה מהפארק נמצאת מסעדת פוקימון, אליה ניסינו, עוד מהארץ, להזמין מקום מראש באתר ללא הצלחה. למרות זאת החלטנו לנסות את מזלנו ולבדוק אם יש שם מקום פנוי. במתחם של המסעדה הייתה חנות גדולה של פוקימונים שמוכרים בה כל מוצר אפשרי עם מיתוג של פוקימון. אנחנו קנינו ארנק ותיק למשקפי ראיה. למסעדה אפשר היה להיכנס רק אם יהיה ביטול. אחרי שעה וחצי של עמידה בתור, התייאשנו והלכנו לאכול במסעדת ראמן. בדרך הביתה, נכנסנו למשחקייה ענקית בשש קומות. בקומה הראשונה והשנייה היו מכונות אוטומטיות שהמשימה היא להוציא מהן בובות. כל בובה נמצאת על מסילה הולכת ומתרחבת ובכל פעם צריך להזיז אותה על המסילה ולנסות להפיל אותה למטה. כל ניסיון עולה 100 יין וצריך להשקיע סכום מסוים של כסף כדי שהבובה תיפול. בהתחלה, צפינו בזוג יפנים משחקים. הם הצליחו להוציא בובת פרווה של ציפור ונתנו אותה למעיין במתנה. מעיין הייתה בהלם ולא הבינה איך כל הטוב הזה קורה לה. היא התביישה לקחת את הבובה עד שטל ואופק הסבירו לה שזה בסדר והיא יכולה לקחת אותה. לבובה נתנו את השם, קורי. בעקבות הניסיון המוצלח של היפנים, גם אנחנו החלטנו לנסות. הלכנו על בובת נארוטו שאופק בחר. אחרי הרבה ניסיונות ירון הצליח להוציא את הבובה. חזרנו הביתה עם הבובות שמחים ומרוצים.

ביום אחר, קבענו להיפגש עם עוד משפחה מטיילת, עם ארבעה ילדים. הלכנו ביחד למוזיאון לחדשנות טכנולוגית (Miraikan). באחד האולמות השכבנו את הכיסאות וצפינו בסרט ב 360 מעלות. זו הייתה חוויה מאוד מיוחדת. במוזאון עצמו שתי קומות ובהן מייצגים בנושאים שונים כמו רובוטים, מסעות בחלל, ביולוגיה וטכנולוגיה.

מוזיאון נוסף בו ביקרנו נקרא TeamLab. מתחם המוזיאון הזה הורכב מחללים שונים אשר כל אחד מהם הציג אפקטים וויזואליים שונים, מרהיבים ביופיים, לצד חללים שאמור לגרום לך לחוש חלק מהיצירה. בחלק מהחללים יש הליכה בתוך מים, לכן בכניסה למוזיאון חולצים נעליים וגרביים ומשאירים אותם בלוקרים. מיד לאחר היציאה יש מגבות זמינות כדי לנגב את הרגליים. זה בהחלט היה אחד המוזיאונים היותר חווייתיים שביקרנו בהם.

אחרי הביקור במוזיאון הלכנו לאכול במסעדת ראמן בשם Ichiran. בכניסה למסעדה קיבל את פנינו מלצר שכיוון אותנו למכונה שבה בוחרים את סוג הראמן (עם ביצה או בלי) ותוספות, ומשלמים במקום. לאחר מכן מקבלים טופס שבו ממלאים העדפות: מידת העשייה של הנודלס, מידת החריפות, כמות השום, סוג הבצל ועוד. את המנות אוכלים בתאים אישיים, עם ברז מים אישי, ואם רוצים לבקש משהו נוסף יש משפטים חרוטים על עץ עם בקשות מוגדרות מראש כמו להביא סכו״ם או לבקש עוד תוספת.

כעבור שבוע, עברנו לגסטהאוס של בית סמוראי, זוג שמארח ישראלים. בגסטהאוס יש חדר למשפחה ועוד שני חדרים לזוגות. המטבח והשירותים משותפים לכולם. אנחנו תמיד שמחים להיפגש עם עוד אנשים ולשמוע על הטיולים שלהם. בבית סמוראי פגשנו זוג ויחד הלכנו לאכול פנקייק לארוחת בוקר במסעדה שנקראתjam coffee, ושם גם קיבלנו מהם הרבה המלצות על יפן. אחרי ארוחת הבוקר המשכנו לגן החיות אואנו - הפארק גדול ומרשים ויש בו חיות שלא ראינו בשום מקום אחר כמו ינשופים שונים והמון סוגי עופות, וגם פיל, נמרים, גורילה ופינגווינים. אך הפארק מפורסם בעיקר בזכות דוב פנדה ענק וגם גורים של פנדה. אנחנו ראינו רק את הפנדה הגדול כי כדי לראות את הגורים היה צריך לעמוד בתור מטורף וויתרנו. בזמן שטיילנו בפארק, התחיל בשלב מסוים לרדת גשם. התמזל מזלנו שלקחנו מטריות מהגסטהאוס ויכולנו להמשיך להסתובב, אך זמן קצר אח״כ טל לא הרגיש טוב וחזרנו. אמנם לא הספקנו לראות הכל, אבל מאוד נהנינו ממה שכן ראינו.

למחרת, טל היה חולה. העברנו חצי יום בבית ובצהרים נסענו לאזור אואנו בלי טל. נכנסנו לחנות יוניקלו ועשינו לטל חולצה שכתוב עליה TTK, כינוי שטל המציא שהוא ראשי תיבות של TAL THE KING. בחרנו כיתוב בירוק כי זה הצבע האהוב על טל. כשחזרנו הביתה נתנו לו את החולצה והוא ממש שמח על המתנה. בערב, הלכנו כולנו לארוחת ערב משותפת עם כל מי שגר בבית סמוראי. הייתה אווירה טובה ושמחנו מאוד לבלות עם עוד ישראלים. גילינו שאחת הבנות ששמה קרן היא סטודנטית ביפן וגם מדריכת טיולים וקבענו שהיא תעשה לנו טיול מודרך בטוקיו.

יום למחרת, אמא של ירון הגיעה אלינו בספונטניות. כולנו מאוד שמחנו שהיא באה לבקר. היא נחתה בשמונה בבוקר וירון הגיע לפגוש אותה וכשהם הגיעו לבית סמוראי הילדים ממש שמחו והמפגש היה מאוד מרגש. בצהריים, יצאנו לטיול מאורגן עם קרן - התחלנו במקדש טוקיו שהיה מהמם ולמדנו קצת על התרבות של יפן. משם המשכנו לאקיהברה והסתובבנו בחנויות אנימה. חזרנו הביתה מאוד מרוצים מהסיור ומהידע החדש שרכשנו. יום למחרת, נסענו שוב לשיבוייה כדי להראות לסבתא את מרכז טוקיו ומעבר החצייה הגדול בעולם. למחרת, ירון ואני נסענו לאסוף את הקרוואן שבו נטייל 11 יום בטבע של יפן. חזרנו לבית סמוראי, אספנו את כולם ויצאנו לדרך. היעד הבא שלנו ביפן - אקונה.