מומבאי

02.10.2024-06.10.2024

את ראש השנה החלטנו לחגוג במומבאי. ימי החג השנה נפלו על ימי סוף השבוע ובאותה תקופה התקיים גם החג ההודי Mahatma Gandhi Jayanti , לכן גם ביום חמישי לא התקיימו לימודים אז יצא שהילדים הפסידו רק יום לימודים אחד, יום שישי. תחילה תכננו לנסוע ברכבת, נסיעה של 12 שעות, אך בשל השעות הלא נוחות של הרכבות, בחרנו בסופו של דבר לטוס.

בעקבות המלצות של חברים שכרנו דירה באזור Bandra, אזור הידוע בזכות שפע המסעדות המערביות שבו. בדיעבד, אני יכולה לומר, שעבורנו היה מתאים יותר לשכור דירה באזור Colaba, שהוא מרכזי יותר ונגיש יותר לטיולים בעיר.

הגענו לדירה ששכרנו בסביבות חמש אחר הצהריים ולמרות שהבניין נראה ישן, הדירה עצמה הייתה מעוצבת בטוב טעם והיו בה שני חדרי שינה ושני חדרי רחצה נוחים. לאחר שהתמקמנו והתארגנו, יצאנו להכיר את הסביבה: עצרנו בבית הקפה Mary Lodge by Subko, שם נהנינו ממאפים מערביים מושחתים במיוחד, ובהמשך טיילנו לאורך הרחוב הראשי, נכנסנו לחנויות מזכרות וספגנו את האווירה של המקום.

למחרת קמנו מוקדם בבוקר והזמנו אובר לאזור Colaba. איזה כיף שבערים הגדולות יש אובר – פתרון נוח שמאפשר להתנייד בקלות בכל שעה. את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר במסעדה מערבית שמצאנו בגוגל מפות ונראתה לנו מבטיחה. בשעה עשר פגשנו את המדריך מחברת Amaze Tours Mumbai, שהזמנו מראש דרך האינטרנט, לטיול יום בעיר. המדריך הגיע עם רכב ממוזג ונהג צמוד, ויחד יצאנו למסע בין האתרים המעניינים של מומבאי, בהם - שער הודו, כפר דייגים, והאוניברסיטה המקומית.

מה שהרשים אותנו במיוחד היה הביקור בתחנת הרכבת שבה עוברים מיליוני אנשים מדי יום. הרכבות ההודיות הן ללא דלתות ונוסעים עולים ויורדים מהן גם בזמן נסיעתן. בשעות העומס המאבק על מקום ישיבה הופך לאתגר של ממש, הרכבות מלאות עד אפס מקום ואנשים נדחקים זה אל זה גם בעמידה. בגלל הצפיפות הזו ישנו קרון המיועד לנשים בלבד.

בהמשך היום, ביקרנו במוזיאון גנדי, המוקדש למנהיג הפוליטי והרוחני ההודי שהוביל את תנועת העצמאות ההודית במאבק נגד האימפריה הבריטית. המקום איפשר לנו להתחבר להיסטוריה ולהעמיק את הידע שלנו על תרבות ההודית.

אחד הרגעים הייחודיים בטיול היה הסיור במכבסה הגדולה באוויר הפתוח במומבאי. מדריך מקומי ליווה אותנו בין סמטאות המכבסה, שם עובדים כ-5,000 איש. כל משפחה מנהלת עסק עצמאי ומטפלת בכביסה שמגיעה מאזור מסוים בעיר. התרשמנו במיוחד מהעובדים בגיהוץ, המשתמשים במגהצים כבדים ששוקלים כ-7 קילו ומצליחים לגהץ כ 200 פריטים בשעה. החוויה נתנה לנו הצצה לעבודה הפיזית הקשה ולשיטת העבודה הייחודית במקום.

נהנינו מאוד מהסיור המודרך! ללא הסיור, לא היינו מגיעים למקומות המיוחדים שאליהם נחשפנו. המדריך היה מקצועי ביותר, דיבר אנגלית רהוטה, ושיתף אותנו במידע מרתק על כל אתר שבו ביקרנו. חוויה מעשירה ומהנה!

בזכות החוויה הנהדרת, החלטנו לקבוע עם אותה חברה סיור אוכל של שלוש וחצי שעות ליום המחרת. זו תהיה הפעם הראשונה שאנחנו יוצאים לסיור אוכל בטיול כי עד כה חששנו שאולי זה לא יתאים לילדים.

בתום הסיור חזרנו לדירה שלנו עייפים אך מרוצים. בחרנו לסיים את היום בארוחת ערב טעימה במסעדה אסיאתית, שם נהנינו מסושי וראמן נהדרים, אבל מה שבאמת היה מיוחד בערב הזה, זה שבזמן שחיכינו לאוכל, טל הפתיע אותנו בהרפתקה קצרה של מבוכים ודרקונים, שהפכה את ההמתנה לאוכל לחוויה מהנה במיוחד.

למחרת, בחמש בערב, נפגשנו לסיור אוכל עם מדריך אחר באזור Colaba. לפני שיצאנו הילדים אכלו המבורגר כי לא היינו בטוחים שהם ירצו לאכול את האוכל שיש בסיור ולא רצינו שיהיו רעבים ועצבניים. הסיור התחיל בנסיעה ברכבת לחוף. למזלנו, הסיור לא היה בשעות עומס והרכבת הייתה כמעט ריקה. בדוכנים על החוף טעמנו PANI PURI שזה כדור שעשוי מחומוס ותפוח אדמה ובתוכו מילויים מגוונים מתוקים או מלוחים, וגם עוד כל מיני מאכלים שאני לא זוכרת את שמם. ראינו את השקיעה ומשם חזרנו ברכבת והפעם חווינו את הקסם המקומי – אנשים קופצים ועולים מהרכבת בזמן שהיא בתנועה.

התחנה הבאה הייתה שוק מקומי שהמדריך אמר שהוא לא נקי מספיק ולכן, עדיף לא לאכול שם באופן חופשי, אבל כן שווה להתרשם. הוא לקח אותנו לדוכן אחד, שנפתח לא מזמן, שבו מכרו לאסי שבטוח לאכול, טעמנו לאסי מכל מיני סוגים והוא בהחלט היה טעים מאד, בנוסף ביקרנו גם בדוכן קטן על הכביש שמכין דוסות ואוטאפם על גחלים. החוויה הייתה טעימה ומרשימה במיוחד.

משם המשכנו לשוק ענק שהיו בו המוני אנשים ודוכנים. הגענו אליו סמוך לשעות הסגירה והלכנו ישירות לשני דוכנים שמכינים שיפודים ובשרים על האש - היה טעים אבל חריף. לסיום הסיור, קינחנו בגלידה בגלידריה וחזרנו במונית הביתה עייפים ומרוצים.

למחרת לא היו לנו תוכניות מוגדרות והחלטנו לוותר על טיול בחוץ בשל החום הכבד. מכיוון ששיטוט בשווקים מרתק אותנו אך פחות מעניין את הילדים, בחרנו לנסוע לקניון, שם נכנסנו לחנות H&M ורכשנו בגדים חדשים לטל ולמעיין.

בהמשך הגענו למשחקייה שהפתיעה אותנו בגודלה ובמגוון המשחקים שבה. הילדים התלהבו במיוחד מהאפשרות לאסוף כרטיסיות שמזכות בצעצועים או ממתקים, ואנחנו הצטרפנו לחגיגה. בילינו שם כמה שעות ובסיום הפעילות, כל אחד מהילדים בחר מתנה על פי הכרטיסיות שאסף.

אחרי הפעילות, עצרנו לאכול. בשלב הזה, ירון ואני כבר הרגשנו שמיצינו ורצינו לחזור הביתה, אך הילדים התעקשו לבקר ב"ממלכת השלג". למרות שירון לא הרגיש טוב והעדיף להמתין בחוץ, החלטנו לאפשר להם לחוות את האטרקציה.

האטרקציה עצמה הייתה חוויה ייחודית ונמשכה 45 דקות: קיבלנו בגדים חמים ומגפיים מתאימות לשלג, ונכנסנו לחדר ענק מלא בשלג, מזחלות, מגלשות, ואפילו איגלו. לאחר עשרים דקות הופעלה מכונת שלג שיצרה תחושה קסומה של פתיתי שלג אמיתיים הנופלים עליך. בעשר הדקות האחרונות החדר הפך לחשוך, והתחילה מסיבת ריקודים צבעונית עם אורות מרהיבים. השתוללנו, שיחקנו בשלג, קפאנו מקור ונהנינו מכל רגע. זו ללא ספק הייתה אחת האטרקציות המהנות ביותר בטיול שלנו. הילדים יצאו מאושרים, ואנחנו שמחנו לראותם נהנים כל כך.

בערב חזרנו לאזור Bandra, שבו אנחנו לנים. למרות העייפות מהבילוי בקניון, החלטנו לצאת לסיבוב כי זה היה הערב האחרון שלנו בעיר. מצאנו בגוגל מאפס מסעדה שמתמחה בדוסות והסתקרנו לנסות. כשהגענו, הופתענו לגלות תור ארוך, אבל בכל זאת החלטנו להישאר ולחכות. בזמן שירון עמד בתור לדוסה, אני והילדים הלכנו למסעדה ממול לקינוח. הילדים הזמינו וופל בלגי על מקל וגילו שאם מעלים תמונה של המקום לאינסטגרם, מקבלים תוספת חינם. טל מאוד התלהב, והתחלנו לצלם ולהעלות וכך הצלחנו לקבל תוספות חינם! אחרי שסיימנו עם הקינוח, אספנו את ירון עם הדוסות וחזרנו בזריזות לדירה כי הבטחנו לטל ואופק לחזור עד עשר, כדי שיוכלו להשתתף באירוע מיוחד במשחק פורטנייט.

למחרת בבוקר התארגנו בנחת; בצהריים חיכתה לנו טיסה חזרה לגואה.