סלוניקי

19.6.2023-24.6.2023

הנסיעה הארוכה, בת חמש השעות, מאתונה לסלוניקי עברה בשלום. זו הייתה הפעם הראשונה שנסענו ברכבת במסע שלנו וכולנו מאוד התרגשנו לקראת החוויה. חשבנו שיהיה לנו קשה לשבת כל כך הרבה שעות בלי לעשות כלום אז תכננו להעביר את הזמן בלמידה. זה התגלה כפחות מתאים ועשה לחלקנו, בעיקר לאופק, בחילה, לכן עברנו לשמוע פודקאסטים, לצייר, לקרוא ספרים ולדבר.

אחרי הנסיעה הקשה והארוכה הגענו לסלוניקי, לדירה במרכז העיר שהתגלתה כממש טובה. היו בה אפילו מדיח כלים ומכונת כביסה עם מייבש יחד, שמאד מקלים על החיים במסע. כולנו היינו רעבים אז הלכנו לאכול במסעדה בשרית בהמלצת בעל הדירה. אחרי ששבענו הלכנו להסתובב בטיילת שהייתה מדהימה וענקית ולקחנו שייט של ארבעים דקות בסירת פיראטים. השייט עצמו לא עלה כסף, אבל כן צריך היה לקנות שתייה. קנינו לנו בירה ולילדים ברד וכולנו היינו בעננים. אחרי השייט, הסתובבנו בטיילת באופוריה והבנו שהיא מזכירה לנו את הטיילת של בטומי שהייתה גם היא גדולה ומגניבה. בנוסף, הילדים ראו רכב אופניים שאפשר לרכב עליו כל המשפחה יחד (גם זה היה זכור לנו מבטומי) ומאוד רצו לעשות את האטרקציה שוב. הם היו כאלו מאושרים שלא יכולנו לסרב להם. ירון וטל ישבו מקדימה ומעיין ביניהם, הם פידלו, ואני ואופק עזרנו להם מאחור. הילדים היו פשוט בעננים ולנו היה כיף לראות אותם כל כך מאושרים. זה הזכיר לנו למה יצאנו למסע הזה. בשביל רגעים כאלו זה בהחלט שווה. בטיילת היו פזורים המון דוכנים ובחזרה הביתה הילדים ביקשו תירס (גם את הדוכן הזה הם זכרו ואהבו מגאורגיה) כולנו אכלנו תירס בכיף, באושר ועם מלא זכרונות וחזרנו הביתה בסביבות עשר עייפים אך מרוצים מאוד מאוד.

באחד הימים כשירון עבד, אני והילדים לקחנו מונית למוזיאון המדע והטכנולוגיה (Noesis) ובילינו שם שלוש שעות. היו שם תערוכת מכוניות ישנות, תערוכת חפצים ישנים כמו טלפון, מאזניים, טלוויזיה, כלי נשק, כלי תפירה ובישול. אבל הכי נהננו בטכנופארק - תערוכות אינטראקטיביות שכללו משחק אינטראקטיבי במגוון נושאים מדעיים כמו חשמל, מגנטיות, אופטיקה ומכניקה. הכי מגניב היה לנסות לקלוע לסל כדור בעזרת צינור אויר. אחרי הביקור במוזיאון, החלטנו להתחדש קצת בבגדים. לקחנו מונית לחנות שאני אוהבת בשם LC Waikiki, שם קניתי לי ולירון כמה חולצות. זה שימח אותי ממש כי אני עם אותן ארבע חולצות כבר עשרה חודשים ודי נמאס לי ללבוש אותן.

את היום האחרון שלנו ביוון החלטנו לבלות בכלקידיקי. שכרנו רכב ליום אחד ונסענו לסיטהוניה שזו האצבע השניה של כלקידיקי, המעט יותר מרוחקת מסלוניקי. החלטנו לנסוע לשם כי כפי שהבנו היא אמורה להיות האצבע הפחות מתויירת, עם חופים יותר יפים ופחות צפופים. החוף הראשון שביקרנו בו היה Karydi beach הופתענו לגלות שלמרות מה ששמענו היו בו המון אנשים. החוף עצמו היה נחמד עם מי טורקיז ומים רדודים, היה קריר להיכנס למים אבל נכנסנו בכל זאת והתרגלנו די מהר. בזמן שהינו בחוף עברו שם אנשים שמכרו תירס ובייגלה עם סוכר, הילדים התלהבו אז קנינו. אחרי כמה שעות בחוף המשכנו לחוף הבא בשם Kavourotrypes beachשהתגלה כחוף מהמם. אחד היפים שביקרנו בהם. בצד אחד שלו היו סלעים שאפשר לשבת עליהם ולרדת מהם לחוף ובצד השני, היה מפרץ חולי קטן ועליו כיסאות מתקפלים שולחנות שמשיות ומסעדה שבה מזמינים והאוכל מגיע לחוף. החלטנו להתמקם בצד הזה כי היינו רעבים. הזמנו אוכל ובנתיים נכנסנו לים למרות שגם שם היה קריר. המים היו צלולים עד כדי כך שאפשר היה לראות את החול מתחת למים. נהננו מכל רגע ושמחנו שהגענו לחוף הזה, שאנחנו מטיילים ויכולים להכיר מקומות כאלו מגניבים. בצער רב, בגלל השעה המאוחרת ובגלל שלא רצינו לנהוג בלילה, חזרנו לסלוניקי. החזרנו את הרכב - משרד השכרת הרכב כבר היה סגור אבל אפשר היה לחנות את הרכב בחניון תמורת 10 יורו ולהשאיר את המפתח אצל השומר, וזה מה שעשינו. משם המשכנו להסתובב קצת בסלוניקי וישבנו לאכול ארוחת ערב אחרונה ביוון.