סרי לנקה ווליגמה

12.04.2024-23.04.2024

ביום רביעי, בשתיים בצהריים הגענו לסרי לנקה עייפים, אחרי שתי טיסות. כשיצאנו משדה התעופה ירד גשם חזק ואחרי החום של גואה, זה היה קצת מבאס. מהשדה לקחנו וואן לווליגמה, בה תכננו לבלות את השבועיים הבאים. בחרנו בווליגמה כי ידענו שיש שם כמה משפחות שאנחנו מכירים מפאי וכבר הבנו מזמן שחברה לילדים זה אחד מהדברים שחשובים לנו במסע. בנוסף, שמענו שהגלים בווליגמה מתאימים למתחילים. אחרי נסיעה קצרה, הגענו לבית שהזמנו מראש, הנחנו את כל הציוד וביקשנו מהנהג של הוואן שיקח אותנו למסעדה. הנהג הסיע אותנו לחוף הים בו היה מתחם חמוד של כמה מסעדות, גולף לילדים (בתשלום) ובריכה. הילדים אכלו פיצה ואנחנו אכלנו פלטת פירות ים. חזרנו הביתה עייפים ומותשים והלכנו לישון.

למחרת, אמא שלי ואני הלכנו בבוקר לקנות מצרכים בסופר, כשחזרנו הביתה, הכנו לכולם חביתות לארוחת הבוקר. אחרי הארוחה נסענו למרסייה - חוף ים שנמצא עשר דקות נסיעה מאיתנו, שם קבענו עם שתי משפחות שאנחנו מכירים. זה כל כך כיף להיפגש עם חברים שפגשנו מוקדם יותר במסע ושלילדים יש חברים. כיף לראות באיזו קלות הם מתחילים לשחק שוב ביחד, גם אם הם לא נפגשו כמה חודשים. אחד הדברים המגניבים בחוף מרסייה הוא שבסביבות השעה חמש, בבקתה ליד המציל, משחררים צבי ים למים. סביב הבקתה ישנם אזורים בהם טמונות ביצי הצבים בחול, עם סימון של הזמן בו הביצים צפויות לבקוע. ביום הבקיעה המשוער חופרים מסביב לבור, אליו הכניסו את ביצי הצבים ומוציאים את הצבים שבקעו. אם עדיין יש ביצים שלא בקעו מחזירים אותן בחזרה לבור ואת הצבים הקטנטנים משחררים למים. זה היה ממש מדהים לראות צב שרק עכשיו בקע מהביצה יודע ללכת לכיוון המים באופן עצמאי בלי שאף אחד לימד אותו. זה בהחלט היה אחד הדברים המגניבים שראינו. הוסבר לנו שזה מאוד חשוב שהצב ימצא את הדרך שלו למים לבד, כי ככה נקבות הצבים יודעות לחזור לחוף ולהטיל את הביצים שלהן באותו מקום בו נולדו. בסוף היום, אכלנו ארוחת ערב באחת המסעדות על החוף וחזרנו הביתה.

באחד הימים קמנו בשבע בבוקר, התארגנו ויצאנו לחוף במטרה ללמוד גלישה. על החוף יש מלא בתי ספר לגלישה וזה מדהים לראות את החוף מלא בגולשים. בחרנו בית ספר אחד באקראי, הבנים הצטרפו לשיעור ואחרי כמה דקות מעיין החליטה להצטרף גם היא. הילדים עשו חימום קצר, קיבלו הסבר ביבשה ואחריו נכנסו למים לגלוש. כולם הצליחו לעלות על הגלשן, היו אלופים והייתי גאה בהם מאוד. במעיין הייתי גאה במיוחד כי היא הכי קטנה והיא לא פחדה לעלות על הגלשן ולא בכתה כשנפלה ממנו. כיוון שכולם מאוד נהנו מהשיעור החלטנו שנצא לגלוש כל יום מוקדם בבוקר, כשעדיין לא חם מידי. אחרי השיעור התפנקנו בארוחת בוקר ונפגשנו עם חברים על החוף. בשלב מסוים התחיל לרדת גשם, אז התקפלנו ונסענו לבית חב"ד, שם אכלנו צהריים ובילינו את כל אחר הצהריים. בבית חב"ד יש מלא משחקים לילדים וגם שולחן טניס. יצאנו משם בשעה מאוחרת וכבר היה חשוך בחוץ לכן החלטנו לקחת ריקשה הביתה ולא ללכת ברגל כי אין מדרכה. מיד כשעלינו לריקשה התחיל לרדת גשם חזק כך שלמזלנו לא נרטבנו. הגענו הביתה, התקלחנו, אכלנו מרק עוף לארוחת ערב והילדים הלכו לישון. בסביבות השעה עשר הבית החשיך והבנו שיש הפסקת חשמל בכל האזור. ההפסקה נמשכה כשעה בערך ואנחנו המבוגרים יצאנו לשבת בגינה. הכל היה חשוך וראינו שלוש גחליליות גדולות עפות באוויר. זה היה מחזה מדהים. את המשך השבוע בילינו רוב היום בים בגלישה ובבריכות שנמצאות על יד החוף - אם מזמינים אוכל או שתייה במסעדה הסמוכה, אפשר להשתמש בברכה כמה שרוצים.

ה 18.4 הוא יום ההולדת של טל. באותו יום הזמנו את החברים שלו לים בבוקר אחרי הגלישה, חגגנו לו עם עוגה והמשכנו לבריכה על החוף. את העוגה הכינה בחורה מקומית שהמליץ לי עליה נהג טוקטוק שהתחברתי אליו, שהיה מסיע אותנו קבוע. כשסיפרתי לו שאני צריכה עוגת יום הולדת הוא הסיע אותי לבית של מישהי מקומית שמכינה עוגות יפות. הזמנתי ממנה שלוש עוגות וקבענו שהיא תביא לי אותן הביתה.

למחרת, שכרנו רכב ונסענו כמה משפחות לפארק מים Leisure Land Villas, שיש בו בריכות עם מתקנים לילדים כמו טרזן ומגלשות מים. הילדים השתוללו שיחקו ונהנו. עשינו לטל ולדביר, ילדי יום ההולדת, טקס עוגה ומיכל אמא של דביר הכינה פיניאטה והילדים חבטו בה בהתלהבות עד שבסוף טל הצליח לפוצץ אותה ולהפיל את כל הממתקים. משם המשכנו בחגיגות ונסענו לבד לגאלה - עיר שבתוכה מבצר שאפשר לטייל אליו ולראות ממנו את הים ואת המגדלור שעומד על קצה צוק ומשקיף אל האוקיינוס. בגאלה ישנן גם סמטאות מאוד חמודות שהיה נעים להסתובב בהן, חנויות של מזכרות ומסעדות. אנחנו חיפשנו מסעדה ונכנסנו באקראי ל Dumplings Cafe, אחר כך הסתבר שזו אחת המסעדות הטעימות שאכלנו בהן - היו בה ראמנים מעולים, כמו ביפן. שמחים שאכלנו במסעדה שווה, אכלנו גלידה לקינוח וחזרנו הביתה.

בבוקר הבא קמנו מוקדם ונסענו עם הרכב ל Turtle Point Bathigama Dickwella, מקום בו אפשר לשחות בים ולראות צבים. כשהגענו הים היה סוער מידי והחלטנו לוותר ובמקום המשכנו להיריקטיה - מפרץ קטן וחמוד שיש בו הרבה גולשים. אכלנו באחת המסעדות על החוף, בילינו כמה שעות בים והמשכנו ל Blue Beach Island -  רצועת חול שמשני צדדיה ים שמתאים לרחצה. לא נכנסנו למים, רק התרשמנו מהמקום וחזרנו הביתה.

את חג הפסח בילינו עם כמה משפחות ישראליות במסעדת  ,Hummus Bay שהסכימה לארח ולבשל לנו לחג. כל משפחה הייתה צריכה להביא ביצה קשה, תפוח אדמה, יין וקינוח. את המצות, החרוסת והאגדות הביאו מבית חב"ד. עשינו את החג כהלכה - הקראנו את האגדה, החבאנו את האפיקומן ושרנו שירי פסח. הייתה אווירה של חג והילדים שיתפו פעולה מאוד יפה ואפילו הקריאו את האגדה. שמחנו מאוד שחגגנו את החג ושהילדים שלנו קיבלו קצת מסורת יהודית. למחרת ארזנו שוב את כל החפצים, נפרדנו מאזור החופים והמשכנו לכיוון אלה, הנמצאת בהרים.