עשרה ימים, בטאק בולגריה
- Florin Gurovich
- Sep 26, 2024
- 3 min read
18.07.2024-28.07.2024
הגענו לנפוש על יד האגם בבטאק בזכות שתי משפחות של חברים טובים שלנו מהארץ שהזמינו שם נופש לקיץ והציעו לנו להצטרף. היו קצת התלבטויות אבל בסוף החלטנו ללכת על זה כדי לבלות יחד למרות המחיר הגבוה. לקראת הנסיעה, שכרנו רכב ל 10 ימים, ארזנו את כל הציוד שלנו ופינינו את הדירה שלנו בבנסקו (כשנחזור, נצטרך ללון בדירה אחרת). ביום חמישי, אחרי נסיעה של כשעתיים מבנסקו, פגשנו בהתרגשות רבה את החברים הכי טובים שלנו. הילדים, שמכירים אחד את השני מהיום שנולדו, התחילו לשחק כאילו לא נפרדו מעולם, קפצו לבריכה והשתוללו.
הצימר היה אחד היפים שראיתי. כולו עשוי מעץ ומעוצב יפה, עם נדנדה ואח גדול בסלון, מרפסת עם שולחן וכסאות נוחים, מנגל ונדנדה גדולה. במתחם היו בנוסף לבריכה, גם ג'קוזי וסאונה, מקום למדורה ופינת ילדים בחצר עם משחקים וחומרי יצירה. רואים שבעלי המקום חשבו על כל פרט. לבוא למקום הזה בחורף כשיש שלג, יהיה אפילו יותר מהמם. עכשיו בקיץ, העברנו את רוב הנופש בבריכה. עשינו המון ארוחות משותפות, על האש ומדורות. הצימר נקרא Dakota Forest Retreat
קישור לגוגל מפות
במרכז העיירה בטאק, עשר דקות נסיעה מהצימר, היה לונה פארק קטן. הבנים אהבו לירות למטרה ולנסות לקבל פרסים ומעיין אהבה לשלוף ברווזים מגיגית מלאת מים תמורת פרסים. את ארוחת הצהריים אהבנו לאכול במסעדה הצמודה ללונה פארק שהיה לה תפריט מגוון וכל אחד מאיתנו בחר מה שהתאים לו.
עשר דקות הליכה מהצימר נמצא האגם של בטאק. האגם עצמו ענק ואי אפשר להקיף את כולו ברגל אבל כיף לטייל בו. כשטיילנו שם באחד הימים הופתענו לגלות שיש סמוך אליו מתחם קרוואנים ונראה שהרבה משפחות מגיעות להשתקע שם לכמה שבועות, בונות מטבח חיצוני מארגנות צעצועים לילדים ובריכה חיצונית. במקום יש גם שירותים כימיים, קצת רחוקים מהחנייה של הקרוואנים.
ביום אחר הגענו לאגם כדי לשוט בסירות מנוע. כשהגענו קיבלנו אפודים אדומים והתיישבנו בסירה. טל וירון השיטו את הסירה ולדבריהם זה לא היה כל כך פשוט. במרכז האגם יש אי עם הרבה עצים ועליהם המון ציפורים אבל כנראה בגלל כמות הציפורים אי אפשר היה לעצור את הסירה ולרדת לטייל באי לכן שטנו מסביב וראינו את הציפורים מרחוק. מזג האוויר היה קצת סוער ובזמן השייט הסירה עלתה על הגלים וזה היה מפחיד, לרגעים אפילו חשבתי שעוד שנייה נתהפך. בשלב כלשהו התחיל גם לרדת גשם ואז כבר היה לנו פחות נחמד. כללית, בגלל מזג האוויר הגשום והגלים, החוויה של הסירה הייתה לא הכי נחמדה ולכן החלטנו לחזור לפני שנגמרה השעה שלנו והלכנו לאכול במסעדה.
מדי פעם אנחנו אוהבים לחפש בגוגל מאפס אטרקציות באיזור שבו אנחנו נמצאים. באחד הימים נסענו לפשטרה כי מצאנו בגוגל מאפס טירה מעניינת שנראתה גדולה ומרשימה בתמונות. בפועל, עשינו טעות והגענו בצהריים והיה חם מאוד, לכן הסתובבנו רק קצת בטירה, שהייתה חמודה אבל לא מאד גדולה ולא מאד מרשימה, וחיפשנו בגוגל מאפס מקום אחר להמלט אליו מהחום. לשמחתנו, מצאנו באזור מוזיאון מכוניות וקיווינו שיהיה בו מזגן ונוכל להצטנן קצת מהחום שבחוץ. המוזיאון היה די מגניב. היו בו מכוניות ישנות והרבה דברים של פעם כמו כסף ישן, משחקים, עגלות, טלפונים, מוצרי מטבח ועוד.
בסוף השבוע החלטנו לנסוע לפלובדיב עליה שמענו שהיא עיר גדולה ומעניינת. בפועל, מזג האוויר היה חם מדי ולאף אחד מאיתנו לא היה חשק להסתובב. בכל זאת, ראינו את האצטדיון, הלכנו למרכז העיר, אכלנו במסעדה מתויירת ויקרה עם מנות קטנות, הסתובבנו עוד קצת במרכז העיר ולבסוף אכלנו גלידה ועוגה וחזרנו בשמחה לצימר המפנק שלנו.
כשהחברים שלנו הזמינו את הנופש לא היינו בטוחים אם נצטרף אליהם או לא. כשהחלטנו בסופו של דבר להצטרף היה במתחם הצימרים שלהם מקום פנוי לשישה ימים בלבד ולכן בתום שישה ימים עברנו לשלושה לילות לצימר סמוך בן שתי קומות, שגם הוא היה מעולה. כמו הצימר הקודם גם הוא היה מאובזר מאד והייתה בו גינה יפה, עם שולחן, ספסל מעץ וערסל עבורנו בלבד. במתחם היה בית עץ לילדים, מתקני ספורט וג׳קוזי בחוץ. הצימר היה מספיק קרוב למתחם הקודם והיינו הולכים לחברים ברגל והם היו באים אלינו.
עשרת הימים עברו מהר ולצערנו הנופש נגמר. היה מאוד כיף לבלות עם חברים הכי טובים שלנו שחוזרים לארץ. אנחנו ממשיכים מכאן לעוד חודש בבנסקו.