פוקרה

2.10.2022 - 24.10.2022

יום ראשון בבוקר, יצאנו לנסיעה ארוכה של כתשע שעות מקטמנדו לפוקרה. נכון, בשלב זה כבר התרגלנו לנסיעות ארוכות, לכן רוב הנסיעה עברה יחסית בסדר, אך לקראת סוף הנסיעה כבר היה לכולנו קשה. בסביבות חמש הגענו לגסטהאוס שהזמנו מראש בשם lake vision, בצד הצפוני של האגם. קיבלנו שני חדרים צמודים בקומה השלישית ומרפסת קטנה עם נוף מהמם לאגם. היינו רעבים ועייפים מהיום הארוך לכן הלכנו לאכול במסעדה הכי קרובה שמצאנו, עשינו סיבוב קצר בטיילת ליד האגם וחזרנו לגסטהאוס לישון.

למחרת, תיכננו לנסוע לבית חולים כי הברך שלי כאובה מאז גאורגיה והחלטנו שהגיע הזמן לבדוק את זה. כשקמנו בבוקר, הסתבר לי שירון לא הרגיש טוב בלילה ואפילו הקיא. בגלל שגם ככה התכוונו לנסוע לבית החולים בשבילי, החלטנו שכדאי ששנינו נבדק. בבדיקת דם שעשו לירון הסתבר שהיתה לו הרעלת מזון. סביר להניח שמהמזון באחד המקומות בהם עצרנו בדרך לפוקרה. הרופא הציע להשאיר אותו ללילה השגחה עם אנטיביוטיקה לוריד, או לחילופין, לקחת אנטיביוטיקה ולהשתחרר. בחרנו שישאר ללילה בהשגחה. במקביל הרופא שבדק לי את הברך, שלח אותי לעשות MRI. נסעתי לבדיקה עם נהג של בית חולים שלקח והחזיר אותי, ואפילו הסכים לעצור לי בגסטהאוס לקחת דברים לירון ללילה.בנתיים, הילדים נשארו בבית חולים עם ירון וראו סרט בטלפון שלו. כשחזרתי, הילדים ואני נפרדנו מירון, הלכנו לאכול, חזרנו לגסטהאוס והלכנו לישון. חשוב לי לומר שהתרשמנו מאד לטובה מבית החולים, מהנקיון והיחס הטוב שקיבלנו, מהרופאים שעשו רושם מאד מקצועי ומהצוות כולו שהיה מאוד חביב ונחמד.

למחרת, חזרנו אני והילדים לבית החולים. ירון הרגיש יותר טוב ושוחרר. בנתיים, תוצאות הבדיקה שלי הגיעו והסתבר שמתחתי רצועה בברך. הרופא המליץ לי ללכת עם רצועה על הרגל כך שלא אקפל את הברך במשך שבועיים ובנוסף נתן לי תרופות לחמישה ימים. קצת התבאסתי על מצבי אבל קיווינו שכך הרצועה תתאחה ואוכל לחזור ללכת רגיל כמה שיותר מהר. עד סוף השבוע ירדו גשמים ולא עשינו משהו מיוחד. זה יצא לנו טוב כי גם ככה לא יכולתי ללכת יותר מדי. בנתיים הכרנו את משפחת האוזמן דרך קבוצת וואטסאפ של נפאל. גם הם בטיול ארוך כמונו ויש להם שלושה ילדים הגדול בן 10 תאומים בני 8. היה חיבור מדהים כך שיצא דבר טוב מהשבוע הגשום הזה. נפגשנו לארוחות צהריים, הסתובבנו בפוקרה יחד וביום שהיה פחות גשום, לקחנו מסוכנות סוויסה טיול יום לאגם באגנס בג'יפ גדול שלקח את שתי המשפחות ביחד. הנסיעה לשם לקחה שעה. היה לנו ממש כיף לבלות שם כל היום ליד האגם, נכנסנו למים ואפילו קפצנו לאגם מגבוה וכמובן קינחנו בגלידה. היינו מוכנים להישאר שם עוד אבל התחיל לרדת גשם והנהג ביקש שנתקפל כי העדיף לא לנסוע את כל הדרך חזרה בגשם. התבאסנו, אבל לא הייתה ברירה.

בסוף השבוע היינו צריכים לפנות את הגסטהאוס וגם משפחת האוזמן היתה צריכה לחפש מקום אחר אז לקחנו ביחד גסטהאוס חדש בשם Butterfly Lodge. אנחנו לקחנו שני חדרים בקומת הקרקע כי אני לא יכולתי לעלות למעלה. והאוזמנים לקחו בקומה השלישית כי שם היה מזגן. הגסטהאוס היה נוח ויפה, החדר והאמבטיה גדולים, היו מים חמים וגינה יפה מאד. מומלץ! מבחינת מזג האויר המזל עדיין לא האיר לנו פנים והמשיך להיות גשום, בחיפושנו אחרי מה אפשר לעשות עם הילדים. מצאנו סדנת בישול שבה לומדים להכין מומו. הסדנה נקראה: Cook with Delight והעבירו אותה אבא ובן מאוד נחמדים. אנחנו המבוגרים מאוד נהננו מהסדנא וגם הילדים שיתפו פעולה מאוד יפה כך שהעברנו שלוש שעות של כיף. אחרי הסדנה עשינו סיבוב בפארק עם מעילי גשם וחזרנו לגסטהאוס. באיזשהו שלב, הרגשנו שלא מתחשק לנו להעביר אפילו עוד יום אחד גשום בפוקרה. החלטנו לגוון ולנסוע לשמורת הטבע ציטוואן, למרות שידענו שיהיה שם גשום ולא נראה הרבה חיות. את הטיול הזמנו מסוויסה לשתי המשפחות. שלושה ימים כולל נסיעה של חמש שעות הלוך, מלון לשני לילות, ארוחות וטיול בשמורה.