פלופונסוס ואתונה

11.6.2023-19.6.2023

ביום ראשון בסביבות ארבע וחצי אחה"צ, אחרי שבע שעות נסיעה כמעט בלי עצירות, הגענו למחוז מסיניה בחצי האי פלופונסוס. במתחם ששכרנו היו שבע בקתות שנראו זהות. הבקתה שלנו הייתה מאד נקייה והיו בה חדר אחד להורים, מקלחת, סלון, עם שלוש מיטות עבור הילדים ושולחן אוכל, מטבח ומרפסת די גדולה עם שולחן נוסף וכסאות. אחרי שהתמקמנו פגשנו בשמחה גדולה את משפחת עוזרי שהגיעו קצת לפנינו וכולנו יחד, נסענו לאזור הטיילת לאכול ארוחת ערב ולהחליף חוויות מהטיולים שלנו בשלושת השבועות שלא התראינו.

את השבוע שלנו יחד בילינו ברוגע בלי יותר מידי טיולים. רוב היום הילדים שיחקו ביחד (במיוחד מעיין ואריאל שנהנו לצייר ולשחק במשחקי קופסא), עשינו ארוחות משותפות ואפילו יצא לנו לעשות על האש פעמיים, דבר שלא יצא לנו לעשות הרבה במסע שלנו כך שהילדים שלנו ממש נהנו. גם לנו המבוגרים יצא כמה פעמים לשבת בערב ולדבר בלי שהילדים יפריעו וזה היה תענוג.

באחד הימים, נסענו שתי המשפחות לחוף מהמם שנמצא כעשרים דקות מהמתחם. היו בו לגונה עם מי טורקיז, מים יחסית רדודים ללא גלים וצוקים גבוהים מסביב. באמת אחד החופים היפים שביקרנו בהם. אנחנו עדיין לא הפנמנו שקיץ ולא הבאנו בגדי ים. חשבנו שנראה את החוף ולא יותר, אבל היה מזג אוויר טוב ויצא שכן ישבנו בחוף הים. הילדים בהדרגה הרטיבו את הרגליים עד שנרטבו המכנסיים ואז הרשינו להם להיכנס עם תחתונים. מעיין הפתיעה אותנו - היא נכנסה למים ראשונה, לבד ובלי גלגל ים, השתוללה ומאוד נהנתה. היינו גאים בה מאד.

ביום אחר, נסענו לטירה מהאגדות. המבנה היה נטוש אבל יפה כמו בסרטים – טירה גדולה ולבנה על חוף ים ולידה פסלים של מלך מלכה וסוס. לא היה שם הרבה מה לעשות חוץ מלהצטלם אז אחרי שמיצינו את היופי הזה ולא מצאנו משהו מעניין נוסף לעשות בקרבת מקום - נסענו לשתות קפה ולאכול גלידה.

ביום חמישי נפרדנו ממשפחת עוזרי שהמשיכה לאתונה ואנחנו נשארנו עוד לילה אחד בבקתה. בגלל שפלופונסוס הוא חצי אי גדול החלטנו לבלות את הימים הבאים במחוז ארגוליס, נאפפליו, בצד השני של חצי האי. מצאנו דירה 20 דקות נסיעה מנאפפליו, בעיירה קטנה, במתחם דירות עם נוף לים. מהמתחם אפשר היה לרדת במדרגות למפרץ עם סלעים. לא חוף רחצה אבל מקום מאוד יפה. ביומיים שהיינו באיזור, מזג אוויר לא היה לטובתנו ולא הספקנו לראות את כל מה שרצינו. בכל זאת, הספקנו לנסוע לנאפפליו שהתגלתה כעיר נעימה עם טיילת על חוף הים והמון מסעדות ובתי קפה. כשהגענו אליה התחיל לרדת גשם אז לא יכולנו להסתובב ומחוסר ברירה הלכנו לאכול גלידה ולחכות שהגשם יחלש או יפסק. כשהגשם הפסיק הסתובבנו בטיילת וביקרנו בטירה על הר ממנה נשקף נוף מהמם על כל העיר. העלייה לשם הייתה לא פשוטה וכללה המון מדרגות אבל בהחלט הייתה שווה את המאמץ. ביום אחר, היינו בחוף Tolo וכמובן שהגשם תפס אותנו גם שם. טיילנו קצת בטיילת והתבאסנו שבגלל הגשם אי אפשר להיכנס למים כי בתוך המים היו מתנפחים לילדים.

היעד הבא שלנו הוא סלוניקי. משם נמשיך לבולגריה. אבל לפני הכל, היינו צריכים לחזור לאתונה ולהחזיר את הרכב. בשביל הנוחות וכדי שלא נהיה בלחץ לפספס את הרכבת לסלוניקי לקחנו לילה אחד באתונה. הנסיעה לאתונה אורכת כשעתיים וחצי - קטן עלינו, אז בדרך עצרנו בתעלת קורינתוס – תעלה לא טבעית שנבנתה כדי לחבר את מפרץ הסרוני עם מפרץ קורינתוס ולאפשר לאוניות מעבר ישיר בלי לעקוף את כל האי כדי להגיע לצד השני.

כשהגענו לאתונה, ירון נסע להחזיר את הרכב ואני והילדים הלכנו לאכול. החזרת הרכב עברה בהצלחה, ובזאת סיכמנו 3400 ק"מ בחודש אחד ביוון עם שבעה מעברים, בדירות שונות והמון טבע יפייפה! היה לנו מאוד נחמד להיות באותה העיר פעמיים ולישון באזור אחר ככה הכרנו אזורים שונים בעיר.

מחר מצפה לנו יום קשה - חמש שעות ברכבת לסלוניקי.