צ'אנג מאי

מחלות וחוויות בצ'אנג מאי 24.12.2032-01.01.2024

בעצב רב נפרדנו מפאי אחרי חודש וחצי של נסטינג כייפי ויצאנו חזרה לצ'אנג מאי. הפעם, ירון לקח חופש מהעבודה כדי שנוכל לטייל יחד בעיירה ובטבע מסביבה. ידענו שהנסיעה לצ׳אנג מאי ארוכה - בערך ארבע שעות וכוללת 726 פיתולים, אז בגלל שטל התחיל להרגיש ממש לא טוב ואופק לא יכול היה לדרוך על הרגל (יומיים לפני הוא החליק, וקיבל מכה), החלטנו לנסוע ישירות ולא לעצור בדרך לאטרקציות או למסעדות.

הגענו לצ'אנג מאי בסביבות ארבע בצהריים לגסטהאוס Saithong House שבו נהיה 11 ימים. כולנו היינו מאוד רעבים אחרי הנסיעה הארוכה ללא הפסקות וחיפשנו מסעדה שכולנו נשמח לאכול בה. מצאנו בגוגל מפות מסעדת המבורגר במרחק של כמה דקות נסיעה וכשהגענו לשם הבנו שזה למעשה מתחם של מסעדות. מצאנו במתחם מסעדה של ברביקיו קוריאני שאנחנו אוהבים והסתבר בנוסף שזו מסעדה של אכול כפי יכולתך - משלמים לפי מספר אנשים ואוכלים כמה שרוצים. בגלל שהיינו כל כך רעבים הקונספט התאים לנו מאוד. הזמנו סושי ומרק מיסו והכנו ברביקיו על פלטת גז שמונחת על השולחן. אחרי שאכלנו עד שהתפוצצנו, נסענו הביתה לישון.

בגלל שהגענו לעיר גדולה החלטנו שאת היום הראשון נקדיש לסידורים. טל לא הרגיש טוב ונשאר לבד בבית ואנחנו נסענו לדקטלון ואחר כך לקניון כדי לקנות קצת בגדים כי שלנו כבר חייבים החלפה. הקניון היה מקושט מאוד יפה לכבוד הכריסמס והסתובב שם גם סנטה שאפשר להצטלם איתו. אופק היה קצת מסכן, בקושי יכול לדרוך על הרגל, אבל הסתדר ולא התבכיין. למחרת גם ירון התחיל להרגיש חולשה וכאב ראש, אז לקחתי את הילדים הצעירים לקניון מאיה - קניון אחר מזה שבו ביקרנו ביום הקודם. קנינו לאופק בקבוק במקום הקודם שהלך לאיבוד והסתובבנו קצת בין החנויות. די מהר הבנו שאין לנו יותר מה לקנות אז חזרנו הביתה וראינו סרט.

ביום הבא ירון וטל עדיין לא הרגישו כל כך טוב, אבל בכל זאת החלטנו לנסות לצאת קצת מהבית. נסענו ל Huai Tueng Thao, פארק שנמצא ליד אגם וישבנו לאכול במסעדה שטה שהשולחנות שלה מונחים על רפסודה עשויה מבמבוק שנמצאת ממש על שפת האגם. האוכל במסעדה לא היה מוצלח אבל התבוננו בדגים הגדולים שהיו סביבנו וזו הייתה חוויה די מגניבה. מהמסעדה המשכנו לאזור שהיו בו פסלים עשויים מקש - גורילות ענקיות, בת יענה, אריה - האמת שזה היה ממש מרשים ויפה. משם נסענו כמה דקות לאזור נוסף של פסלים שבו היו סוס שאפשר לטפס אליו, פסלים של ציפור וחתולים, וגם כבשים שהסתובבו חופשיות. הסתובבנו שם קצת, הצטלמנו וחזרנו הביתה לנוח. בערב נסענו למסעדה יפנית יוקרתית, שהמליצו עליה באחת מקבוצות הוואטסאפ של צ'אנג מאי. הרעיון במסעדה בוא שהאורחים מבשלים את המרק - הנחנו סיר עם מים באמצע השולחן, בחרנו סוגי ירק, סוגי פסטה, סוגי בשר ובישלנו את המרק בעצמנו. נהנינו לאכול במסעדה שכולנו אוהבים את האוכל בה. המסעדה הייתה קרובה לשוק הלילה, אז המשכנו לשם ואכלנו גלידה לקינוח. חזרנו הביתה עייפים מאד, בעיקר כי חלקנו לא מרגישים טוב, אבל גם מאוד מרוצים שיצאנו ולא נשארנו כל היום בבית.

בבוקר אכלנו ארוחת בוקר ב- Fern Forest Cafe ושם נפגשנו עם יעל ולילך, חברים שלנו מפאי שהגיעו לצ'אנג מאי כדי לפגוש את סבתא שלהם שהגיעה לבקר מהארץ. מעיין לא ידעה שיעל מגיעה ומאוד התרגשה לראות את חברה שלה מפאי שרק לפני כמה ימים נפרדה ממנה. הארוחה הייתה מאוד מושקעת ויקרה עם אוכל מושחת וטעים. משם המשכנו לגן בוטני בשם Tweechol Botanical Garden, השכרנו שני זוגות אופניים - אחד לירון ומעיין והשני לטל ואופק ואני הלכתי ברגל. שביל הרכיבה בגן מאוד מסודר ומסביב יש המון סוגים של צמחים, הכול בנוי מאוד יפה ומרשים ויש גם אזור קטן של בעלי חיים כמו טווס יענה סוסים ופרות וגם גן משחקים קטן וחמוד לילדים. בילינו שם כמה שעות וחזרנו הביתה.

יום לאחר מכן ירון כבר הרגיש ממש גרוע ולא הצליח לקום מהמיטה וגם אני התחלתי להרגיש לא טוב, בגלל שאופק התחיל לדרוך על הרגל והצליח ללכת רגיל, החלטתי לתת לירון לנוח ולקחתי את הילדים לקניון. סתובבנו קצת בחנויות, אכלנו ארוחת צהריים במסעדת ראמן שבה אכלנו כמה ימים לפני בלי טל, כי רצינו שגם טל יטעם שם את האוכל והלכנו לסרט. למזלי היו כמה סרטים באנגלית אנחנו בחרנו את הסרט  Wonka שמבוסס על ספר הילדים "צ'ארלי והשוקולדה". הצטיידנו בפופקורן ושתייה ונכנסנו. הילדים לא הבינו את כל הסרט בגלל שהוא היה כולו באנגלית אבל הבינו את הרעיון המרכזי וגם תרגמתי להם קצת במהלך הסרט. אחרי הסרט ירון התאושש קצת והגיע לאסוף אותנו.

למחרת גם אני וגם ירון הרגשנו על הפנים ובקושי הצלחנו לתפקד, לכן את היומיים הבאים העברנו בבית. הילדים ראו הרבה סרטים ומסכים והזמנו אוכל מוכן כי לא הצלחנו לגרור את עצמנו החוצה. ביום של השנה החדשה עדיין לא הרגשנו טוב. נחנו בבית ובערב יצאנו לחגוג. ידענו שבאזור רחוב נימן יהיו הרבה חגיגות ויהיה המוני, בגלל ששנינו עדיין לא הרגשנו כל כך טוב החלטנו שזה יהיה יותר מדי בשבילנו ולכן החלטנו לצאת למרכז העיר ושוק הלילה. מרכז העיר היה מקושט מאוד יפה, הייתה תאורה, הופעות רחוב, דוכני אוכל ובאזור שבו מפריחים עששיות, השמיים נראו מהמם ואפשר היה להסתכל עליהם שעות. הופתענו לגלות שבשוק הלילה כמעט ולא היו אנשים והרבה מאוד דוכנים היו סגורים. אכלנו שם ארוחת ערב והסתובבנו עוד קצת. לא הצלחנו להחזיק מעמד עד 12 בלילה, אז חזרנו הביתה וראינו את הזיקוקים מהחלון. אמרנו אחד לשני שנה טובה ואיחלנו שנרגיש טוב יותר ושהשנה הבאה תהיה מלאה בטיולים וחוויות משותפות.

לסיום, מאוד התבאסנו מזה שהיינו חולים ולכן לא הצלחנו לטייל ולהכיר את צ'אנג מאי כמו שרצינו, אבל כנראה שזה חלק מהמסע וצריך לקבל את זה שלפעמים יש ויהיו תקופות פחות טובות בשונה ממה שתיכננו. בבוקר היום ה 11, החזרנו את הרכב, ארזנו את כל הדברים שלנו ואנחנו ממשיכים ליעד הבא - גואה שבהודו.