קרוואן ביפן

25.9-06.10.2023

אחרי שנה וחודש של מסע, עוד חלום שלי התגשם - שכרנו קרוואן וטיילנו איתו 11 יום בטבע המהמם של יפן. הקרוואן שלנו כלל ששה מקומות לינה, פינת ישיבה, מטבח קטן וכמה מקומות אחסון, והיה ללא שירותים ומקלחת. סידור הלינה שלנו היה כזה: במיטה הגדולה מעל מושב הנהג ישנו זלמן, אני ומעיין. במיטת קומותיים ישנו אופק (למעלה) ואמא של זלמן (למטה), והשולחן בפינת הישיבה התקפל למיטה ובה ישן טל. זה היה מעט מבאס כל ערב לארגן את המיטות וכל בוקר לקפל אותן אבל סה״כ זה לא היה נורא ולא המון עבודה. התחנה הראשונה - אקונה.

לאקונה הגענו מטוקיו יחסית מאוחר. ישנו בחניון חינמי, צמוד לשירותים ציבוריים וקרוב לאגם. זה היה החניון הראשון שלנו ובהתחלה קצת חששנו לישון בחניונים חינמיים, לא מסודרים, אבל להפתעתנו גילינו שזה מאוד נפוץ ביפן והשירותים מאוד נקיים שזה היה נחמד. קיימת אפליקציה שמראה את כל החניונים החינמיים שמותר לחנות בהם ללילה. ביום הראשון שלנו באקונה, קמנו בשבע בבוקר, אכלנו ארוחת בוקר בקרוואן ונסענו לרכבל של אקונה (Hakone Ropeway), הרכבל עלה לפסגת ההר והנוף מלמעלה היה מהמם. ראינו משם את האגם וביקרנו גם במקדש נינג׳ה.

אחרי הרכבל, המשכנו לאוואקודאני (Owakudani), אזור העשיר בפעילות געשית וראינו עשן וולקני לבן עולה מהאדמה עם ניחוח גופרית באוויר. במתחם היו מסעדות, חנויות מזכרות גדולות, עמדות תצפית ובעיקר ביצים קשות שחורות (קורו טמאגו ביפנית) שהן המאכל המפורסם של המקום. הביצים הללו מבושלות במי גופרית חמים ותגובה כימית עם הקליפה הופכת אותן לשחורות. אגדה מקומית אומרת שאכילת ביצה אחת כזו מוסיפה 7 שנים לחיים. כמובן שטעמנו את הביצים השחורות. להפתעתנו, היה להן טעם של ביצה רגילה. בנוסף, גם טעמנו גלידה שחורה ולה היה טעם של גלידת וניל, כמו במקדונלדס. שמחנו כל כך שיצא לנו להיות במקום המהמם הזה ביום הזה, כי לא כל יום רואים פעילות געשית. משם, המשכנו למוזיאון האמנות הפתוח (Hakone Open Air Museum). במוזיאון היו יצירות אמנות אשר חלקן הוצגו באוויר הפתוח ואחרות היו במבנים סגורים. המוזיאון עצמו נמצא על ההר ואפשר לראות ממנו את הנוף היפה והירוק שיש מסביב. הסתובבנו שם כשלוש שעות, הילדים אהבו את בעיקר את המבוך ואת המשחקייה. את הלילה השני בקרוואן העברנו באותו חניון כי היה לנו נוח שם ולא רצינו להתחיל לחפש מקום אחר אחרי היום העמוס.

בבוקר היום השני התארגנו מהר ונסענו לחמשת האגמים של פוג׳י. ביקרנו באגם שנקרא kawaguchiko שהוא האגם הגדול ביותר מבין החמישה וממנו ניתן לראות את הר פוג׳י. במקום היה מרכז מבקרים גדול, עם חנות מזכרות ומסעדות, שם טעמנו גלידה בטעם ענבים סגולים וירוקים שהייתה מאוד טעימה. משם נסענו לסופרמרקט גדול וקנינו אוכל שיספיק לנו לכמה ימים. בצהרים, המשכנו לאונסון - מקום של מקלחות ומעיינות חמים שמאוד נפוץ ביפן. באונסון נהוג קודם להתקלח במקלחת רגילה ואז להיכנס להתפנק בבריכות החמות ויש הפרדה בין נשים לגברים. התמזל מזלנו והיינו רק אנחנו. הייתה ברכה אחת בחוץ ואחת בפנים והייתה לנו חוויה טובה מאד. כולנו שמחנו שהתקלחנו והרחנו טוב ועם כוחות מחודשים, נסענו לחפש מקום חדש לישון בו. נסענו לכיוון אגם saiko ומצאנו שם חניון לילה שבו היינו לבד. היו בו שירותים, שולחן וברז לשטיפת כלים. מהר התארגנו לארוחת ערב כי בלילה חשוך ולא הייתה תאורה חיצונית.

למחרת, נסענו לטפס על הר פוג’י. הגענו עם הרכב לתחנה חמש שזו התחנה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע עם הרכב ומשם אפשרי, עקרונית, לטפס לפסגת ההר. בעונה זו כל מסלולי הטיפוס היו סגורים כי עונת הטיפוס נגמרה ובכל אופן, זה טיפוס קשה שכנראה לא היינו עושים. בתחנה חמש, בה עצרנו, היה מרכז מבקרים נחמד ומסלול קליל לאורך קו הגובה של התחנה (כשעתיים הלוך חזור). מלמעלה ראינו את פסגת ההר ומלמטה את האגמים שמסביב להר. המסלול כולו היה סביב סלעי בזלת צבעוניים. את הלילה העברנו בחניון ליד אגם.

מפוג׳י המשכנו במסע הקרוואן שלנו ל- Kamikōchi שם ישנו בקמפינג בתשלום ליד נהר, עם אונסון פרטי שהיתה בו אמבטיה חמה בחוץ עם מי מעיינות חמים, ו'מקלחת מטבעות' - 300 יין עבור שמונה דקות מקלחת חמה. האתר עצמו היה מאוד מסודר עם מקום חניה לקרוואן, מקום לשולחן, פח אישי לכל אחד והטענה לקמפר. בנוסף, היה חדר עם מכונת כביסה ומייבש. באתר הזה, נפגשנו עם עוד משפחה ישראלית עם שתי בנות ומעיין שחקה איתן. עשינו מדורה ביחד ונהנינו להחליף חוויות על המסע. בבוקר טיילנו בסביבות הנהר שנמצא באתר הקמפינג, וב- 11 היינו צריכים לצאת מהאתר. נפרדנו לשלום מהמשפחה שפגשנו ונסענו לפארק הלאומי Kamikōchi. בפארק, חנינו את הקרוואן ולקחנו אוטובוס לשמורה. הגענו לשמורה קצת מאוחר, בסביבות שתיים, ולא היה לנו הרבה זמן לטייל כי האוטובוס האחרון חזרה יוצא בחמש וחצי. עשינו מסלול של שלוש שעות. המסלול היה מאוד מסודר, רובו על דקים מעץ עם נוף מאוד יפה. מכיוון שזהו אזור שיש בו דובים, כולם סביבנו הסתובבו עם פעמונים שנאמר לנו שהם מבריחים דובים. לא ראינו דוב, אבל התמזל מזלנו וראינו הרבה קופים בדרך. בערב הלכנו לאכול במסעדה יפנית מסורתית שבה הזמנו ראמן ומנת בשר שאותה אנחנו בישלנו לבד על פלטת גז.

מקאמיקוצ׳י המשכנו לקאנזווה. בדרך לשם עצרנו באונסון ממש מגניב שנראה כמו קאנטרי. וכלל חדר כושר, בריכת שחייה ואונסן. היו שם הרבה נשים מבוגרות שבאות לשם למפגש חברתי. הן ישבו בבריכות וקשקשו, ממש כמו בקאנטרי בישראל. האונסון כלל ארבע בריכות בטמפרטורות שונות שאחת מהן בחוץ. כמובן שהיינו בכולן. הסתבר לנו שאנחנו מאוד אוהבים ללכת לאונסונים ולהתקלח בהם. לצערינו היתה לנו נסיעה של כמה שעות ליעד הבא ולא יכולנו להישאר זמן רב. בדרך לחניון הלילה הספקנו לעצור בכמה חנויות ולקנות מזכרות כמו צ'ופסטיקים, כדי לשלוח לארץ עם אמא של ירון. כשהגענו לקנזאווה, לחניון שבו נישן בלילה, זכינו בגשם. הגשם נשמע מאד חזק בקרוואן אבל מרוב עייפות הצלחנו להירדם בקלות.

למזלנו, מזג האוויר למחרת היה טוב ונסענו לפארק Kenroku-en. חנינו את הקרוואן וגילינו לידנו שוק דגים מהמם, מאוד מסודר ונקי, אף אחד לא צועק ואין ריח של דגים כמעט בכלל. קנינו סושי וכמה נשנושים והלכנו לפארק יפייפה, עם טירה וגנים מרשימים ביותר. בנוסף, שתינו תה מאצ'ה במבנה מסורתי תוך צפייה בנוף מהמם, היה קצת קשה שהילדים יישמרו על שקט שם, אבל באופן מפתיע אפילו הם היו שקטים מהרגיל שלהם. משם, המשכנו לרחוב הסמוראים וראינו איך הם חיו פעם. ואז, דרך מדרחוב של חנויות יוקרה ביקרנו בחנות אנימה נוספת שבה קנינו עוד כמה דמיות אנימה מיוחדות. הילדים לא היו מוכנים לפספס את ההזדמנות לשלוח לעצמם מתנות הביתה. את היום סיימנו בחניון הדרכים הכי יפה שהיינו בו עד היום, עם שירותים גדולים ומאוד מסודרים ואפילו פינת איפור ;), ובנוסף, דשא ואומגה לילדים.

היעד הבא שלנו היה אגם ביווה, שם מצאנו קמפינג מסודר בתשלום על האגם שכלל אונסון משפחתי קטן. הנוף על האגם היה משגע, הגענו מוקדם ויכולנו להנות ממנו לפני השקיעה. בדרך לאגם עצרנו בחנות יד שנייה, עליה שמעתי המלצות לפני כן. הופתעתי לגלות שיש שם מגוון רחב של מוצרים חלקם חדשים וחלקם משומשים. בגדי יד שנייה לא קנינו, אבל קנינו עוד כמה מזכרות לבית כמו קערות ובובות יפניות והילדים קנו כמה בובות של פוקימון. למחרת, נסענו ליער הבמבוקים שליד קיוטו. ביער היו שבילים רחבים בתוך קני במבוק ענקיים. המקום מאוד מתוייר והיו בו המון אנשים. עצי הבמבוק עצמם מאוד מרשימים בגובהם ובעובי שלהם. ליד יער הבמבוקים ביקרנו גם בפארק קופים ותצפית על העיר שהצריכה עליה תלולה של 20 דקות. בפסגה היו מתקנים לילדים, מגלשות, אומגות וקיר טיפוס קטן ואפשר היה לקנות בוטנים או תפוחים ולהאכיל את הקופים. ההאכלה נעשית כך שבני אדם הם בכלוב והקופים בסביבה הטבעית שלהם. הילדים האכילו את הקופים ולא חששו בכלל בניגוד לתחילת המסע שממש חששו ולא רצו להאכיל את החיות. בחזרה לקרוואן עצרנו בכמה חנויות מזכרות ובהם לא קנינו כלום אבל קנינו עוגת בחושה של מאצה, בצורת במבוק, כדי לאכול בערב בקרוואן. הילדים פחות אהבו את העוגה כנראה שלא התחברו לטעם.

את היום האחרון שלנו עם הקרוואן בילינו בנארה, שהיא יחסית קרובה לאוסקה, שם היינו צפויים להחזיר את הקרוואן שלנו. הסתובבנו בפארק שבו איילים מסתובבים חופשי ואפשר לקנות אוכל ולהאכיל אותם. טל ואופק האכילו את האיילים. היו סביבם המון איילים שרצו לאכול ואייל אחד, עם קרניים קטנות, בעט איתם בטל, בניסיון לשחק איתו. אחרי שמיצינו את האיילים הלכנו למרכז מבקרים שבו היו כמה פעילויות למבקרים. התלבשנו בתלבושות קימונו מסורתיות והצטלמנו וגם למדנו להכין אייל מאוריגמי. הסתבר שזה ממש לא פשוט. עובד יפני הבין שאנחנו מסתבכים ועזר לנו להכין בעצמנו ואף הכין במהירות שלוש איילים לשלושת הילדים. בנוסף, העובדים הכינו לכל אחד מאיתנו דף שבו כתוב השם שלו ביפנית. משם, בהמלצת העובד היפני, הלכנו לאכול ראמן במסעדת kamukura - הראמן היה בין הטובים שאכלנו ביפן. הסתובבנו עוד קצת בחנויות של מזכרות ונסענו לאונסון מפואר שנמצא במלון. באונסון הזה היו הרבה בריכות מיוחדות. הכי התרשמנו מבריכה עם כל מיני תבלינים ותה ירוק. היה בה ממש ריח של תה ירוק. בנוסף היו גם שתי בריכות של 20 מעלות שלא נכנסנו אליהן ושתי בריכות חמות של 40 42 מעלות שאליהן נכנסנו. גם בחוץ היו בריכות, אבל כיוון שהיה קר החלטנו לוותר. הבנים סיפרו לנו אחר כך שהם כן הלכו לבריכות בחוץ ואחת הבריכות הייתה בריכה של מי ורדים. שוב הגענו למסקנה שאנחנו מאוד אוהבים את חווית האונסון ונתגעגע לבריכות החמות האלה. משם המשכנו למסעדת סושי, שבה הסושי מסתובב במסילה ואפשר לקחת ממנה מה שבוחרים, ובנוסף אפשר להזמין דרך מחשב מה שרוצים וזה מגיע עד אליך במסילה. הייתה אחלה חוויה לכולנו. והופתענו לגלות שכל הארוחה עלתה לששה אנשים רק 150 שקלים. אחרי הארוחה נסענו לחניון הלילה בו נישן את הלילה האחרון שלנו בקרוואן.