שמורת טבע ציטואן 24-26.10.2022
- Florin Gurovich
- Jun 10, 2023
- 2 min read
Updated: Jun 26, 2023
ביום שני בשעה 11 בבוקר, הג'יפ של סוויסה הגיע לגסטהאוס בפוקרה לאסוף אותנו ואת משפחת האוזמן, לנסיעה ארוכה לכיוון שמורת ציטואן. הנסיעה עברה בסדר גמור, הילדים שמעו פודקאסטים רוב הנסיעה ולא הציקו לנו יותר מדי.
כעבור כחמש שעות הגענו למלון שהזמנו מראש דרך סוויסה. כל משפחה קיבלה שני חדרים - אחד להורים ואחד לילדים. בחדר שלי ושל ירון היה קצת ריח של עובש אבל כיוון שמדובר רק בשני לילות, וחוץ מלישון, רוב הזמן תכננו להיות בחוץ, ויתרנו על הניסיון למצוא חדר חלופי. התארגנו בחדרים, אכלנו ארוחת צהריים זריזה ובשעה חמש בערב נסענו עם אוטובוס מהמלון לראות שקיעה בטיילת. בקרבת הטיילת היה אגם יפה ואפילו ראינו שם כמה תנינים. לצערנו, לא נתנו לנו יותר מדי זמן להסתובב ואחרי ארבעים דקות נקראנו לחזור חזרה לאוטובוס. בשבע בערב נהנינו מהופעת ריקודים נחמדה במלון. אחריה, אכלנו ארוחת ערב והלכנו לישון.
למחרת, קמנו מוקדם, אכלנו ארוחת בוקר במלון ובשמונה נסענו לשמורה עצמה. כדי להיכנס לשמורה שטנו בקאנו שהוא כלי שייט די מרשים - חתיכת עץ אחת גדולה מגולפת. במהלך השייט ראינו הרבה תנינים שטים בנהר. בהתחלה קצת נלחצנו, אבל הסבירו לנו שיש כמה סוגים של תנינים חלקם מסוכנים וחלקם לא. בהמשך, עשינו עצירה בחווה של פילים. היו בה פילים מרשימים בכל מיני גדלים והילדים מאוד התלהבו. אחרי השייט, הסתובבנו קצת ברגל בשמורה, חצינו את הנהר בגשר, שם היו דוכנים שאפשר היה לקנות בהם מזכרות, ושם גם חיכה לנו אוטובוס חזרה למלון לארוחת צהרים.
אכלנו צהריים במלון ונסענו באוטובוס שוב לשמורה. הפעם, התחיל לרדת גשם. כדי להגיע לשמורה צריך לחצות את הנהר בקאנו (לא ברור למה לא בנו שם גשר עדיין), לבשנו מעילי גשם ונכנסנו שוב לקאנו, הפעם לחוויה מאתגרת וקצת מפחידה אבל עשינו את זה בגבורה ואפילו מעיין הייתה גיבורה.
אחרי קצת הליכה, עדיין בגשם, הגענו לג'יפ שהיה מספיק גדול לשתי המשפחות. הנסיעה בג'ונגל לקחה כשלוש שעות. אמנם בגלל הגשם ראינו מעט חיות אבל בכל זאת כן הצלחנו לראות - קופים, איילים, חזירי בר, טווסים, ולקראת הסוף ראינו אפילו קרנף מתרחץ באגם. באמצע המסלול עצרנו גם בחוות תנינים שבה מגדלים תנינים בכל הגילאים. חזרנו למלון עייפים ומרוצים. בסך הכל, הייתה חוויה נחמדה מאד.
למחרת חזרנו לגסטהאוס שלנו בפוקרה. הפעם, הדרך הייתה לנו קצת קשה, בעיקר לקראת הסוף - קשה לשבת כל כך הרבה שעות רצוף, גם לנו וגם לילדים, אבל עברנו גם את זה, בשלום.